עורכי דין נכללים בקבוצת בעלי המקצועות הנקראים בספרות המקצועית עובדי ידע (Knowledge Workers). קבוצה זו מתאפיינת בכך שחבריה מחפשים באופן מתמיד אחר מידע כדי לבצע את העבודה שלהם. רובם בעלי אוריינות מחשבים, מכאן והם מבצעים את מחקריהם בעצמם במקום, או בנוסף, לקבלת עזרה ממתווכים. נוסף על כך, בסביבות העשירות במידע בהן הם עובדים גוברים הסיכויים שהם יפנו למקור הנוח ביותר והנגיש ביותר, בלא קשר למחיר (Sedler, Baldwin and Rice, 1997).
הספרות בנוגע לצרכי המידע של עורכי הדין עוסקת במספר גורמים. ראשית, נעשו מחקרים שבדקו את הסיבות המביאות את עורכי הדין לחפש את המידע. גורם נוסף שנבדק הינו, מהו סוג המידע שמחפשים עורכי הדין והיכן הם מחפשים אותו. הגורם האחרון שאיננו פחות חשוב הינו באילו דרכים הם מחפשים את המידע לו הם זקוקים.
בנוגע לסיבות אשר בגינן מחפש עורך הדין את המידע הועלו מספר גורמים בספרות המחקרית. הטענה המרכזית הינה שעורכי הדין זקוקים למידע על מנת לשפר את תפקודם המקצועי. זאת על ידי התעדכנות בפסקי דין ובחקיקה (Haruna and Mabawonku, 2001). נוסף על כך, הוזכרו מספר גורמים נוספים. ראשית, במסגרת תפקידו כיועץ, צריך עורך הדין לקבוע מהו החוק המתאים לבעיה הספציפית של הלקוח, או כיצד בית המשפט יפעל בנוגע לבעיה. שנית, במסגרת ייצוג הלקוח שלו בבית המשפט, יחפש עורך הדין מידע התומך בעמדתו על מנת שיוכל לשכנע את השופט. שלישית, עורכי דין מחפשים תמיכה חוקית לגבי עמדתו של לקוחם או רציונל חוקי למען פעולה מסוימת (Japhet and Matthews, 2000 ).
אולם, יש לזכור שצרכי המידע של עורכי הדין אינם מונוליתים כפי שנראה ממבט ראשון ומושפעים מגורמים שונים. ראשית, הצורך במידע מושפע במידה רבה על ידי גילו וניסיונו של עורך הדין. הטענה במקרה זה היא שככל שעורך הדין מבוגר יותר כך הוא צובר יותר ניסיון ולכן נדרש פחות למקורות מידע שונים. שנית, צורכי המידע תלויים במידע רבה גם בגודל החברה בה עובד עורך הדין. כאשר מדובר בחברה קטנה יידרש יותר מידע בשל הנטייה לכסות תחומים רבים. לעומת זאת בחברה גדולה בה יש מספר גדול של עורכי דין ישנה נטייה להתמחות של עורכי הדין בחברה, מה שמוביל להזדקקות מועטה למקורות מידע בשל הניסיון אותו צובר עורך הדין בתחום (Japhet and Matthews, 2000 ).
בנוסף על בדיקת הסיבות המובילות את עורך הדין לחפש את המידע, נבדקו מקורות המידע וערוצי המידע בהם הוא משתמש. במחקר שנערך בלגוס, ניגריה, עלו הנתונים הבאים. עורכי הדין שהשתתפו בסקר ציינו שמקור חשוב לעדכונים שוטפים בתחום המקצועי הינם הרצאות, כנסים וסמינרים. כמו כן צוין, שעורכי הדין יכולים להתעדכן על ידי קריאה בכתבי עת משפטיים ובאמצעות שיחות עם עמיתים למקצוע. על פי המחקר עלה שעל מנת לבצע מחקר ספציפי מעדיפים עורכי הדין לפנות לספריה המקצועית. לעומת זאת, צוין שהאינטרנט ומאגרי המידע הממוחשבים לא נעשה שימוש תדיר (Haruna and Mabawonku, 2001). גם במחקר שנערך על ידי Koultau ו-Tama (2001), עלה שעורכי הדין שהשתתפו במחקר העלו שהם מעדיפים טקסטים מודפסים על מאגרי מידע ממוחשבים. הסיבה לכך היתה שחיפוש במאגרים ממוחשבים דורשים דיוק רב ולא מאפשרים חיפוש רחב של מידע.
לגבי סוג המידע אותו מחפשים עורכי הדין, מדובר במגוון רב של מידע אשר הרבה פעמים מושפע מסוג העבודה בו הם עוסקים. כאשר מדובר בעורך דין העוסק במקצוע, מוכתב סוג המידע על העבודה אותה הוא נשכר לבצע ובדרך כלל הוא מוגבל בזמן העומד לפניו. לאור גורמים אלו משתמש עורך הדין בעיקר בספרי עזר ובמאגרי חקיקה. לעומתו, עורך דין מהאקדמיה אשר תפקידו לצמצם את הבלתי ידוע, ואיננו מוגבל בזמן, מסתמך בעיקר על מקורות משניים ולא מתעמק בפרטים הקטנים (Japhet and Matthews, 2000 ).
בנוסף על מחקרים שנערכו על עורכי דין, נעשו גם מחקרים על צרכי המידע של סטודנטים למשפטים ועל הדרכים בהם הם מחפשים מידע. במחקר שנערך בקרב סטודנטים באירלנד, עלו הנתונים הבאים. למרות שרוב הסטודנטים טענו לשליטה בשיטות לחיפוש מידע, מהתרגילים שחולקו להם במסגרת המחקר עלה שהם מתקשים לאתר מקרי מידע מתאימים לתיקי משפט, חקיקה ומאמרים מכתבי עת. בנוסף לכך עלתה העובדה שבמקרה בו התקשו לאתר מקורות מידע אלקטרונים הם פנו למקורות אחרים ברשימת הקריאה שלהם. עובדה נוספת שעלתה היתה שהסטודנטים לא נעזרים במתווכים על מנת לאתר את המידע לא הם זקוקים ומעדיפים עבודה עצמית על התייעצות עם סטודנטים אחרים (Kerian, Madden and Fulton, 2004)
רשימה ביבליוגרפית
Sadler, Nancy Baldwin and Rice, Ronald E. (1997). Information-Seeking Behavior of Securities Analysts: Individual and Institutional Influences, Information Sources and Channels, and Outcomes. Journal of the American Society for Information Science, 49(8), pp. 674-693.
Haruna, Ibrahim and Mabawonku, Iyabu. (2001). Information Needs and Seeking Behaviour of Legal Practitioners and the Challenges to Law Libraries in Logos, Nigeria. International Information & Library Review, 33, pp. 69-87.
Otike, Japhet and Matthews, Graham. (2000). Legal information needs of lawyers in Kenya: a case study. Library Management, 21(5), pp. 241-251.
Kuhlthau, C. C. and Tama S.L. (2001). Information search process of lawyers: a call for 'just for me' information services. Journal of Documentation, 57(1), pp. 25-43.
Kerian, Gillian, Madden, Ronan and Fulton, Crystal. (2004), Information seeking and students studying for professional careers. Information research, 10(1)
הספרות בנוגע לצרכי המידע של עורכי הדין עוסקת במספר גורמים. ראשית, נעשו מחקרים שבדקו את הסיבות המביאות את עורכי הדין לחפש את המידע. גורם נוסף שנבדק הינו, מהו סוג המידע שמחפשים עורכי הדין והיכן הם מחפשים אותו. הגורם האחרון שאיננו פחות חשוב הינו באילו דרכים הם מחפשים את המידע לו הם זקוקים.
בנוגע לסיבות אשר בגינן מחפש עורך הדין את המידע הועלו מספר גורמים בספרות המחקרית. הטענה המרכזית הינה שעורכי הדין זקוקים למידע על מנת לשפר את תפקודם המקצועי. זאת על ידי התעדכנות בפסקי דין ובחקיקה (Haruna and Mabawonku, 2001). נוסף על כך, הוזכרו מספר גורמים נוספים. ראשית, במסגרת תפקידו כיועץ, צריך עורך הדין לקבוע מהו החוק המתאים לבעיה הספציפית של הלקוח, או כיצד בית המשפט יפעל בנוגע לבעיה. שנית, במסגרת ייצוג הלקוח שלו בבית המשפט, יחפש עורך הדין מידע התומך בעמדתו על מנת שיוכל לשכנע את השופט. שלישית, עורכי דין מחפשים תמיכה חוקית לגבי עמדתו של לקוחם או רציונל חוקי למען פעולה מסוימת (Japhet and Matthews, 2000 ).
אולם, יש לזכור שצרכי המידע של עורכי הדין אינם מונוליתים כפי שנראה ממבט ראשון ומושפעים מגורמים שונים. ראשית, הצורך במידע מושפע במידה רבה על ידי גילו וניסיונו של עורך הדין. הטענה במקרה זה היא שככל שעורך הדין מבוגר יותר כך הוא צובר יותר ניסיון ולכן נדרש פחות למקורות מידע שונים. שנית, צורכי המידע תלויים במידע רבה גם בגודל החברה בה עובד עורך הדין. כאשר מדובר בחברה קטנה יידרש יותר מידע בשל הנטייה לכסות תחומים רבים. לעומת זאת בחברה גדולה בה יש מספר גדול של עורכי דין ישנה נטייה להתמחות של עורכי הדין בחברה, מה שמוביל להזדקקות מועטה למקורות מידע בשל הניסיון אותו צובר עורך הדין בתחום (Japhet and Matthews, 2000 ).
בנוסף על בדיקת הסיבות המובילות את עורך הדין לחפש את המידע, נבדקו מקורות המידע וערוצי המידע בהם הוא משתמש. במחקר שנערך בלגוס, ניגריה, עלו הנתונים הבאים. עורכי הדין שהשתתפו בסקר ציינו שמקור חשוב לעדכונים שוטפים בתחום המקצועי הינם הרצאות, כנסים וסמינרים. כמו כן צוין, שעורכי הדין יכולים להתעדכן על ידי קריאה בכתבי עת משפטיים ובאמצעות שיחות עם עמיתים למקצוע. על פי המחקר עלה שעל מנת לבצע מחקר ספציפי מעדיפים עורכי הדין לפנות לספריה המקצועית. לעומת זאת, צוין שהאינטרנט ומאגרי המידע הממוחשבים לא נעשה שימוש תדיר (Haruna and Mabawonku, 2001). גם במחקר שנערך על ידי Koultau ו-Tama (2001), עלה שעורכי הדין שהשתתפו במחקר העלו שהם מעדיפים טקסטים מודפסים על מאגרי מידע ממוחשבים. הסיבה לכך היתה שחיפוש במאגרים ממוחשבים דורשים דיוק רב ולא מאפשרים חיפוש רחב של מידע.
לגבי סוג המידע אותו מחפשים עורכי הדין, מדובר במגוון רב של מידע אשר הרבה פעמים מושפע מסוג העבודה בו הם עוסקים. כאשר מדובר בעורך דין העוסק במקצוע, מוכתב סוג המידע על העבודה אותה הוא נשכר לבצע ובדרך כלל הוא מוגבל בזמן העומד לפניו. לאור גורמים אלו משתמש עורך הדין בעיקר בספרי עזר ובמאגרי חקיקה. לעומתו, עורך דין מהאקדמיה אשר תפקידו לצמצם את הבלתי ידוע, ואיננו מוגבל בזמן, מסתמך בעיקר על מקורות משניים ולא מתעמק בפרטים הקטנים (Japhet and Matthews, 2000 ).
בנוסף על מחקרים שנערכו על עורכי דין, נעשו גם מחקרים על צרכי המידע של סטודנטים למשפטים ועל הדרכים בהם הם מחפשים מידע. במחקר שנערך בקרב סטודנטים באירלנד, עלו הנתונים הבאים. למרות שרוב הסטודנטים טענו לשליטה בשיטות לחיפוש מידע, מהתרגילים שחולקו להם במסגרת המחקר עלה שהם מתקשים לאתר מקרי מידע מתאימים לתיקי משפט, חקיקה ומאמרים מכתבי עת. בנוסף לכך עלתה העובדה שבמקרה בו התקשו לאתר מקורות מידע אלקטרונים הם פנו למקורות אחרים ברשימת הקריאה שלהם. עובדה נוספת שעלתה היתה שהסטודנטים לא נעזרים במתווכים על מנת לאתר את המידע לא הם זקוקים ומעדיפים עבודה עצמית על התייעצות עם סטודנטים אחרים (Kerian, Madden and Fulton, 2004)
רשימה ביבליוגרפית
Sadler, Nancy Baldwin and Rice, Ronald E. (1997). Information-Seeking Behavior of Securities Analysts: Individual and Institutional Influences, Information Sources and Channels, and Outcomes. Journal of the American Society for Information Science, 49(8), pp. 674-693.
Haruna, Ibrahim and Mabawonku, Iyabu. (2001). Information Needs and Seeking Behaviour of Legal Practitioners and the Challenges to Law Libraries in Logos, Nigeria. International Information & Library Review, 33, pp. 69-87.
Otike, Japhet and Matthews, Graham. (2000). Legal information needs of lawyers in Kenya: a case study. Library Management, 21(5), pp. 241-251.
Kuhlthau, C. C. and Tama S.L. (2001). Information search process of lawyers: a call for 'just for me' information services. Journal of Documentation, 57(1), pp. 25-43.
Kerian, Gillian, Madden, Ronan and Fulton, Crystal. (2004), Information seeking and students studying for professional careers. Information research, 10(1)
המחבר הינו בוגר תואר ראשון בהיסטוריה של המזרח התיכון ולימודי מידע, וכרגע נמצא בשלבי סיום של התואר השני בלימודי מידע.
עותק של המאמר נמצא ב- http://ronyuval.wordpress.com/2010/04/04/lawyers/
מקור סקירת הספרות בעבודה הבאה שעוסקת בצרכי מידע של רואי חשבון: http://planet.nana.co.il/ronyuval1/Accountants.pdf
עותק של המאמר נמצא ב- http://ronyuval.wordpress.com/2010/04/04/lawyers/
מקור סקירת הספרות בעבודה הבאה שעוסקת בצרכי מידע של רואי חשבון: http://planet.nana.co.il/ronyuval1/Accountants.pdf